27/8/99
היה לה את מה שכולם רצו, אבל יותר מזה: היה לה את מה שהם היו צריכים. את הכל.
היא נתנה להם את כל החום, האהבה ותשומת הלב שיכול אדם לרצות. מתוך עמקי נשמתה היא העניקה להם שימחה. את סגור נפשה היא פתחה בפניהם והם החרישו. אף לא אחד מהם שאל, לא התענין במידה שתאפשר לו לדעת או להרגיש. לא היה בהם אחד שניסה להתאים לשם חלק מעצמו.
בתוך הקליפה הדקה שלה שכנו רגשות כל כך עזים, שלפעמים קשה היה להבין איך היא לא מתפקעת מעוצמתם. כה קטנה למראה ושבירה למגע, כל כך מבינה ויודעת.
את מה שהיא מבינה אי אפשר להסביר במילים כמו שאת מה שהיא רואה אי אפשר להמחיש בתמונות, ואם היא אוהבת משהו אז זה לרוב בגלל סיבות שלא יהיו לכם ממש מובנות. זה כמו לנסות להסתכל על ההשתקפות של החיים דרך מים, שם דברים שנראים בסדר מצד אחד הופכים עקומים לגמרי מהצד השני.
כולכם חיים מצד אחד של ההשתקפות ורואים את הדברים כמו שלכאורה הם קורים, אך לדאבונה הרב ולמגינת לבי לא כך הם פני הדברים בעולמה. המציאות שלה מורכבת מחתיכות של אמיתות שמורכבות בצורה שונה לגמרי ממה שאתם מורגלים לראות, קרניים של אור בגוונים שהעיניים שלכם לא קולטות מאירות לה את המציאות, ובשבילה שום דבר בעולם אינו פשוט כמו שהוא עשוי להראות לכם.
אושר מסוגל לגרום לה כאב, כמו אור שמאפיל על התהוות הדברים ומשאיר את מהותם לשיפוטה הבלתי תלוי של המציאות, בעוד היא מתבוננת בידית של דלת וחשה חמלה.
מה יוצר אצלה את הריחוק? מהו הדבר שהיא צריכה כדי להתגבר על המציאות שבה היא מבלה את חייה? כבר יותר מאדם אחד האזין לה וניסה לרדת לסוף דעתה, אך עד היום לא הגיע האיש שהקשיב לה עד הסוף וביקש לשמוע הכל מההתחלה בשביל להבין. כאילו שאפשר בפעם אחת להבין.
אם היה הדבר תלוי בה היא היתה שולחת את עצמה לטיפול, שם אולי אנשי מקצוע יאבחנו אצלה תסמינים שמוכרים למדע, מהסוג שיש למשוגעים ולמסוכנים לציבור. לפעמים היא נסחפת בתקוות שווא על חיים רגילים, כאלו שיש לאנשים שלא הגיעו אל האמת שלהם.
כי לכל אדם יש את האמת שלו, אותה אמת שאיתה הוא נולד, אותה טביעת אצבע של אישיות שנותנת לו את האפשרות לראות את הדברים באופן שונה. אתם לא רואים זאת כך כי משחר ילדותכם מורים לכם לראות את הדברים בדרך אחרת, דרך רגילה. מאלצים אתכם לחשוב שמה שאתם רואים הוא הוא האמת על מה שקורה, שהעולם הוא לא יותר מאוסף של נתונים קרים עם התפרצויות של גיוון שצריך לדכא בכל הזדמנות.
ומה שיוצר לה את הבעיה זו העובדה שהיא חושבת.
ואם היא כואבת זה רק בגלל שהיא חשה ואוהבת.
והיא מחוברת לעצמה יותר מכולנו.
והאמת שלה תנצח.
לפחות מבחינתי.
אבל מי אני?
דותן מזור