ב"ה
הוא מעולם לא אהב אותה באמת, רק היה מנסה לשכנע את עצמו שהיא יפה יותר מכל אחת אחרת ושהיא מאוהבת בו עד טירוף. לא שהוא ממש האמין בזה, כל כמה זמן הוא היה מוצא את עצמו מביט בה בתחושה של חום וחיבה שמעולם לא הרגיש כלפי אף אחת אחרת, ותוך כדי כך הוא שואל את עצמו מה היא לעזאזל מוצאת בו.
יש פעמים שהמשחק של שניהם נעשה כבר ממש מגוחך. למשל כשהם צופים יחד בטלויזיה והיא כבר שותקת, הוא מנסה למצא כל נושא כדי לחזור ולהדגיש לה עד כמה הוא מרוצה שהוא איתה. "את הנפלאה המופלאה שלי. את המופלטה החמודונת שלי" כשכל הזמן הוא לא מבין איך הוא עדיין נמצא עם המפלצת השתלטנית הזאת, מלטף אותה ונותן לה נשיקות רכות.
יום אחד, ובזה הוא בטוח, יימאס לו מכל הסיפור הזה והוא יעזוב אותה. למה שיסבול? שתמרר לעצמה את החיים! נחש ערמומי- אישה נחש שמתמרנת אותו לכל מצב שהיא רוצה. איך זה יכול להיות שלא משנה מה קורה, היא מצליחה להוציא אותו בתור הצד הרע של הסיפור? הוא גם עושה כל מה שהיא רוצה, וגם בסופו של דבר -אם הוא מספיק טיפש לומר משהו- היא נעשית פתאום כל כך רגישה וגורמת לו כאלו יסורי מצפון שהוא מוכן לעשות כל מה שתבקש ממנו.
ועכשיו היא רומזת לו שהיא רוצה "למסד את הקשר". לומר 'רומזת' זה יהיה חטא למציאות, שכן היא ממש דוחפת אותו אל התהום העמוקה ביותר, אותה תהום שממנה אין סיכוי שיצא לעולם, ולא משנה עד כמה ירצה בכך. והיא לא טיפשה, הכלבה, היא יודעת בדיוק מה לעשות כדי להשאיר אותו אצלה כשהוא ממושמע וציתני. כשהם לבד הוא כל הזמן סופג ממנה השפלות, ואז כשהוא יוצא החוצה ומדבר עם נשים אחרות הוא מרגיש כל כך עלוב, וכך גם הוא נראה. ומי יכולה להימשך לכזה טיפוס עלוב ולהרגיש כלפיו משהו בכלל?
נכון, בהתחלה זה היה לה קשה כי הוא כל הזמן היה מדבר עם חברים וחברות שלו ונפגש איתם בתור חלק מהשיגרה. הדבר הראשון שהיא עשתה היה להשתלט לו על הזמן הפנוי, כאשר כל דרך היתה כשרה: כל הזמן היתה מפנקת אותו ומלטפת לו את האגו, נותנת לו תשומת לב ומתקשרת כמעט כל שעה כאילו כדי לבדוק מה שלומו, משחקת איתו בחתול ועכבר ועושה עצמה קשה להשגה.
והחברים שתקו. הם עמדו מהצד וראו את הדברים בצורה קצת יותר אוביקטיבית ממנו, את הצורה שבה היא משקרת לו במצח נחושה ועושה לו כל מיני קוצי-מוצי בצביעות בולטת. אבל הם שתקו כי לא היה להם נעים להרוס לו את ההנאה, אז הם חיכו לראות מתי יתחיל להימאס לו ממנה ורק אז לדבר איתו. אבל מסתבר שהיא היתה יותר זריזה מהם, ולפני שהם שמו לב לכך שמתחיל להמאס לו, היא ראתה שהוא מתחיל לאבד עניין ורוצה קצת זמן פנוי לעצמו, ואז היא ישר זרקה אותו אל תוך המיטה ונתנה לו את מה שנדמה היה לו בתור הדבר הטוב ביותר שגבר יכול לקבל. וזה לא היה נכון, הוא פשוט היה מיובש זמן רב מדי.
קצת אחר כך הם ניסו לומר לו את מה שחשבו עליה, אך הוא לא היה מוכן להקשיב. יותר מזה, הוא היה מעוצבן לגמרי ואמר להם שהוא לא מוכן יותר לדבר איתם, כי היה בטוח שה מנסים להרוס לו את הדבר הטוב ביותר שהיה לו בגלל שהם מקנאים. איזה טיפש הוא היה! להחליף חברים אמיתיים במשהו שנראה לו כמו אהבה. ולמרות שבאף שלב הוא לא הישלה את עצמו לחשוב שהיתה אהבה אמיתית, הוא ממש רצה לחשוב כך, וזה מה שקבע לבסוף.
והיום הוא מסתכל על עצמו ורואה רפיסה מעוררת רחמים, יצור קטן ומגעיל שתקוע בחיים בהם מאס כבר מזמן. כל היום עומד בודד מול כל העולם, וכשהוא כבר חוזר הביתה הוא עושה את זה בפחד נוראי. והוא כל כך רוצה לעזוב אותה, שזה מגיע לכזה מצב שאפילו לא אכפת לו לתת לה את כל מה שיש לשניהם ביחד, רק שתניח לו, רק לילה אחד לישון עם שקט נפשי. וכל מה שרץ לו בראש הן מחשבות על עזיבה, על בריחה, על נטישה, על חיים וחופש. אבל הוא לא יעזוב אותה, כי הוא חושש שזה ישבור את הלב שלה לחתיכות. אם בכלל יש לה לב.
דותן מזור