לפעמים את הולכת לאיבוד.
זה שנים שאת הולכת לאיבוד.
ימינה? שמאלה? איפה את?
שנים עוברות ואת עדיין הולכת לאיבוד. ואת מרגישה נואשת.
ויום אחד את עוצרת לנוח. ופתאום את מבינה.
את מבינה שלא במקרה הלכת לאיבוד. הלכת לאיבוד בכוונה. שנים על גבי שנים התאמצת ללכת לאיבוד. כל כך הרבה רעש עשית כשהלכת לאיבוד.
צעקת!
ואיש לא שמע.
וכל כך כאב לך. והתאמצת להראות לכולם שכואב לך כשאת הולכת לאיבוד. והמשכת ללכת לאיבוד ואף אחד לא שם לב.
כי בעצם הלכת לאיבוד, כי רצית שימצאו אותך.
כל כך רצית שימצאו אותך, אז בתוכך הבנת שכדי שימצאו אותך, את קודם צריכה ללכת לאיבוד.
ועכשיו, נראה אותך מוצאת את עצמך.
בהצלחה.
דותן מזור, 2007