"מה שווה כל האתר הזה אם אין עמוד שמתאר אותך?". מי שיישמע... כאילו שעם העמוד הזה הוא שווה יותר... (-: בכל אופן, העמוד הזה כבר מזמן לא מעודכן, והוא כאן בעיקר מטעמי ארכיון.
ובכן: דותן מזור – האדם, האגדה, הדומיין (domain).
רשימת ספרים שקראתי ואני ממליץ עליהם בחום, וספרים שכל הזמן מזכירים אותם, כלומר שאני צריך לקרוא אותם בהזדמנות. בסופו של דבר, את רוב הספרים אני גם באמת רוצה לקרוא.
רשימת משפטים טובים, חכמים, או סתם מצחיקים.
דברים אהובים: כלבים, שיחות ארוכות שלא מתנהלות בטלפון, לישון בחוץ (עדיף מאוחר, עם מדורה, חברים וליד מים), סרטים מצוירים (אין כמו פינקי והמוח), גנו/לינוקס, לעזור. כמובן, גם חברים, חברות, משפחה וכו' הם דברים אהובים, אבל זה אמור להיות ברור, לא? ובכלל:
אפשר ליהנות מלהיות במדבר, בתוך מרחבי החול האינסופיים, ואפשר גם ליהנות מישיבה על נחל בגליל, מתחת לחופת העצים, ולהתהפנט מרחש המים הזורמים.
אפשר ליהנות ממוסיקה קלאסית טובה, משירים ישראלים חדשים או ישנים, מרוק כבד (אפילו מאוד כבד), אלטרנטיבי, לאונרד כהן, סוזן ווגה, פורטיסחרוף, ביוהזרד, הסמית'ס (וכמובן גם מוריסי בנפרד, בדיסק הטוב ביותר שיצא אי פעם: "בטהובן היה חרש". הופעה חיה ס-ו-ף ה-ד-ר-ך!), עליזה בשלשלאות, בתולת הברזל, קורן, אנטרקס, נטיות התאבדותיות (השם הוא לא המצאה שלי!), ניל דיאמונד, הנשיאים של ארצות הברית של אמריקה, באנגלס ובכלל שנות ה- 80'. יש להקה רוסית אדירה שנקראת "סקטור גזה", ולמרות שאין לי מושג מה הם אומרים, יש להם שירים מעולים.
בקיצור של הקיצור: אפשר ליהנות מהכל. כדי לדעת מה אוהבים צריך קודם כל לנסות. בכל מה שנוגע לטעם, אי אפשר ללמוד מניסיון של אחרים.
דברים נכונים:
1. לעולם אל תזלזל בדיעה של אישה. יש להן סוג של חכמה שגברים לעולם לא ישיגו.
2. יידע הוא כמו אוכל: כששומרים אותו לעצמנו, גם אנחנו לא נהנים (מוות למחרישים!).
3. היהודים שייכים למקום אחד. ובעצם, זו שייכות הדדית.
4. אין דבר כזה "קטנוע" או "טוסטוס". אלה מילות גנאי. יש רק אופנוע גדול או אופנוע קטן.
5. "אין ידיד נאמן כמו כסף מזומן" מיוחס למשורר אלמוני. כלומר אין לי מושג למי.
6. אפשר, ועדיף, לשתות רק מים. הדבר בדוק במחקרים. בכלל, אין דבר יותר טוב מכוס מים קרים כשהיום חם. ואם חייבים גיוון? תה. מה עם קפה? כשצריך להישאר ער לילה שלם, ולא רוצים להשתמש בממריצים מלאכותיים. מה שכן, השוקו החם של מירל, עם הקצפת למעלה... אהה...
7. ילדים שונאים הורים שמחלקים את הרכוש שלהם רק כשהם מתים. ההורים משלים את עצמם שכך הם מחזיקים את הילדים קרוב, אבל כך הם רק משיגים שנאה, כי כמו שאומרים: "אתה לא לוקח איתך את הכסף אל הקבר".
8. "Given enough eyeballs, all bugs become shallow" מיוחס אל לינוס טורוולדס, אבי ה"גנו/לינוקס".
9. האמת יכולה לפגוע, אבל השקר מעיד על חוסר אכפתיות.
10. "אף אחד לא מפוצץ את עצמו בשביל פתרון של שתי מדינות לשני עמים" כריסטופר היצ'נס, יהיה מי שיהיה.
11. "אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?" הלל הזקן (פרקי אבות א', י"ד)
12. ואם כבר פרקי אבות, אז "כל-אהבה שהיא-תלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם" (פרקי אבות ה', י"ט)
דברים שהם שטויות וטעויות: קמיעות (ביחד עם זריקת נרות לתוך אש, דיבור עם אנשים מתים ובכלל דברים שמייחסים לאלוהים אינטליגנציה של ילד. בחייכם, אנשים, הוא ברא עולם! מה, יש מי שבאמת מאמין שכשמשנים את השם, השטן לא מוצא אותנו? מה, השטן מפגר? מה, השטן קיים?), פוסט-ציונות, סימפטיה כלפי מי שהורג בך, לאכול כמו חזיר (אפשר להשאיר את זה לחזירים. אפילו עדיף), קשה לשמור על כשרות, אין דוגמניות אנורקטיות כי הן פשוט בנויות ככה (נו באמת, יש מישהו בעולם שמאמין שזה נכון?), בחורה גרומה זה לא דבר חולה אלא דבר יפה, היהדות תשרוד גם בלי הדת היהודית, יהודים יכולים להיות חלק בלתי נפרד מכל קהילה שבה הם חברים (אם 2000 שנות גלות, אינקוויזיציה, פוגרומים, רדיפות ושואה לא עזרו לשכנע אנשים, אז כלום לא יעזור), אש"ף קם בעקבות הכיבוש בשנת 1967 וזו הסיבה היחידה שהערבים לא רוצים אותנו כאן, מפעלי האשלג שמייבשים את ים המלח הם אינטרס לאומי, כך גם חברת החשמל, המדינה שלנו לא אכולת שחיתות, היחסים בין הערבים ליהודים בארצות ערב היו חברותיים, אנחנו לא עם מיוחד, הכלב השתין לי על המחשב הנייד ובגלל זה אני לא יכול להגיש את העבודה בזמן.
צבע אהוב: בדרך כלל כחול, אבל גם ירוק בהיר טוב. לאחרונה, הגעתי למסקנה שהגוון של האור במכונת הצילום היה הרבה יותר יפה, אם במקום להיות ירוק הוא היה ורוד. לעזאזל, אני לא הומו, אבל במכונת צילום, אור ורוד הרבה יותר נעים לעין. צריך לעשות משאל בקשר לזה.
אוקיי, בשלב הזה, אחרי שראיתי את מה שכתוב למטה, הבנתי שלא יעזור לך כלום: ברגע שאתה עובד מספיק זמן במשרד עורכי דין, זה משפיע עליך. מה המשמעות? סתם כתבתי עמוד על עצמי, ופתאום אני מבין שניסחתי אותו כמו קורות חיים שנכתבו ברישול. טוב, לאחר יותר משנתיים וחצי של עבודה במשרד עורכי דין...
השכלה:
1. הנדסאי אדריכלות, במסגרת העתודה הטכנולוגית לפני הצבא. פרויקט הסיום שלי היה מבנה של גלריה לאומניות, בצורת גליל חלול באמצעו, שהוא שקוע בזוית. לאחר שהשתחררתי מהצבא עבדתי תקופה קצרה, בה הסתבר לי שבפרקטיקה אני ממש גרוע, וחסכתי מהעולם ומעצמי את הפרק העגום הזה.
במילואים שעשינו בזמן העתודה, על גבול עזה. כמו שרואים – נהניתי. מה יותר טוב מזה: שנים עשר חיילים וקצין אחד, כולם עתודאים בחופשה, אתה מכין לעצמך את האוכל, נהנה מהשמש וסופג תרבות מבני הדודים שגרים בשכנות למוצב. אם לא החום המחניק, אז זו ממש הייתה פסטורליה.
2. בוגר תואר ראשון בלימודי משפטים ומנהל-עסקים ב"מרכז הבינתחומי למשפטים, מנהל-עסקים, ממשל, טכנולוגיות מידע, וכל מה שרק יכול להכניס לנו כסף מסטודנטים שמוכנים לשלם" בשלב הבא ילמדו שם חקלאות אורגנית, אם יהיה מי שיירשם.
3. בין לבין גם הספקתי להרים עם חבר עסק של טכנאי מחשבים לניהול רשתות מחשבים, כך שיש לי נסיון בתחום המיחשוב, שזה אומר שכל מי שמכיר אותי שם את המספר שלי על החיוג המהיר, למקרי חירום. למזלי, אני מתרחק מעולם הוירוסים והפריצות שהם מנת חלקם של משתמשי 'חלונות' ועובר אל גנו/לינוקס. העסק מנוהל היום על ידי מור אלון, ונקרא "קומפיוטר דיפו". מה זה כולל? ובכן, הגדרות ותיקון בעיות בתחנות עבודה שגורמות לך לקלל את היום שנולדת, כל יישומי ה"אופיס" למיניהם, קצת נגיעה בשרתים של מייקרוסופט.
4. כדי להעשיר את עצמי, ובגלל שממש עניין אותי, התחלתי להתעסק עם מערכת ההפעלה גנו/לינוקס. מה זה אומר? ניתן לגשת אל הקישור הזה ולבדוק. כרגע המחשב הביתי שלי מריץ רק לינוקס (שזה אומר שאני מפעיל את המחשב בלי מערכת ההפעלה 'חלונות'). בבית של ההורים הרמתי "שרת" ממחשב שהבוס שלי ביקש שאזרוק. סתם בשביל העניין: המחשב של השרת הוא פנטיום I במהירות 166 מגה-הרץ, עם 50 מגה זיכרון, שמחזיק עליו 3 כרטיסי רשת וכונן קשיח שמתפקד בתור כונן רשת. כרגע גם לא מחובר לו מסך, כי גיליתי שאחרי ההתקנה אין בו ממש צורך. מתוך שיעמום, השתעשעתי קצת עם שפת התכנות פייתון.
5. ביום חורפי, ניגש אליי אבא ואמר: "דותן, אני רוצה שתעזור ל"איילות" להקים אתר אינטרנט". בדקתי קצת פה, חיפשתי קצת שם, ובעזרת אחי, דובב, הקמתי את האתר. כיום, מסתבר לי שאני מסוגל גם להבין מה אומרות שורות הקוד בקבצים, וגם להתאים אותן לצרכים שלי. לעולם לא הייתי מאמין שאני אתרום בלוק לפרוייקט, כמו שאכן עשיתי. אה, אבא שלי, מוטי מזור, הוא היו"ר בהתנדבות של "איילות", אגודת הרצים והטריאתלטים הגדולה בארץ. אז בין אם מדובר באתר של שיפוצים ובנייה, או אתרים אחרים - ראיתי ובניתי.
6. תמיד הייתה לי גישה אל כלבים. פריט השכלה? יותר בכיוון של אהבה והבנה. אחד החלומות שלי הוא לעבוד עם כלבים. החלום השני הוא להיות נגר. טוב, נחכה לפנסיה...
זויה, הכלבה של דודי, אחי הבכור.
מקומות שהייתי בהם: ישראל, לבנון (מעניין אם אפשר להחשיב את זה בתור תייר, כי די נהניתי מרוב הפעמים שהייתי שם. פעם אחת אפילו עשינו טיול רגלי של כמה שעות), תורכיה (3 ימים. גם כן חו"ל...). קצת גבול עזה (בעתודה) וחברון (במילואים). את טיול האופנועים שתכננתי לעשות אחרי השחרור בדרום אמריקה דחיתי, וכיום לא רק שאני לא מתחרט, זה גם לא נראה מעניין במיוחד. יום יבוא ואלמד להשיל מעצמי קצת אחריות, ואצא לטיול. איזה טיול, אתם שואלים? ובכן, כרגע אני לא רואה את עצמי משיל אחריות, אלא רק צובר, כך שזה לא ממש רלבנטי.
עבודות שונות בהן עבדתי: רחיצת מכוניות ידנית, שיפוצים, מקדונלד'ס (ברגע שנכנסים לאטימות, המקום ממש נסבל), קצת הנדסאי אדריכלות, קצת ניהול עסק של מחשבים ורשתות, חייל בחיל חימוש (נכון שהחוק לא מרשה לציין כאלה דברים בקורות חיים, אבל אלה לא ממש קורות חיים, וחוץ מזה מי שניסח את הסעיף הזה הוא פשוט טמבל. לעניות דעתי. 3 שנים של שירות צבאי הם העבודה הקבועה הארוכה ביותר שאדם צעיר נמצא בה, ולמנוע מידע תעסוקתי כזה ממעסיק זו פשוט פגיעה בעסק), מתדלק בתחנת דלק "פז טופז" ברמת-השרון ליד צומת הכפר-הירוק (אהבתי את העבודה ואהבתי את המקום). במקביל, במשך מספר שנים, הייתי המתרגם הרישמי של הדפדפן השלישי בגודלו בעולם, Opera, עד שהבנתי שהם לא ממש מתכוונים לתמוך כמו שצריך בעברית, שזה אומר שהתרגום שלי נעשה בעיקר בשבילי ובשביל חברים (שזה נחמד, אבל עם כל הכבוד לעצמי ולחברים, בשבילנו לא הייתי דואג במשך שנים לתחזק תירגום). היום אני לאחר התמחות במשרד עו"ד בועז רוה – מקום מעולה לעבוד בו, ואחרי שעברתי את מבחני לשכת עורכי הדין. עד היום, בהיסטוריה של עשרות שנים, אף מתמחה במשרד עו"ד בועז רוה לא נכשל בבחינות הלשכה. ואתם יודעים מה? אני ממש לא רציתי להיות הראשון!
ב"צוללת" במשרד.
ולמי שטרחו והגיעו עד לכאן, מגיע לראות את התמונה בטקס הסיום שלי ברייכמן. מטעמי צנעת הפרט, העדפתי להישאר מחוץ לתמונה.
בתמונה עם פצ'ר, הכלב של מור, חבר טוב שלי.
ואם אני כבר מדבר על מור, שיהיה בריא, כאן המקום לציין שמור נתן לי במתנה שני דגי זהב באקווריום. מה כבר יכול בנאדם לעשות עם דגי זהב?! לי אין תשובה. כרגע אני מאכיל אותם, דואג להחליף את המים ומסתכל עליהם לחצי שנייה כשאני עובר לידם (ושוב מרחם על המסכנים, סגורים בתוך זכוכית ואין לאן ללכת). מה, לעזאזל, אני אמור לעשות איתם? דגים הם כמו תמונה חביבה, רק שלתמונה לא צריך להחליף את המים ולדאוג לאוכל. טוב, לפחות הגוון הכתום-בוהק שלהם משתלב יפה עם האבנים הכחולות בתחתית האקווריום. מתוך רחמים קניתי להם דגי צעצוע שיצופו אתם ויארחו להם לחברה.
דואר אלקטרוני: dotan FROM dotanmazor.com
ICQ# 330907871
שנת לידה: 1976, רמת-השרון, וגר שם.
סוג דם: B+. תורם דם קבוע. כלומר, אם אין לי מה לעשות עם כל הדם הזה, אז לפחות שייתנו אותו למי שצריך.