- מאת אמיר גרין -
הגיגים
המסר הראשוני מהם היה "אנחנו רוצים להפגש אתכם כיהודים ליהודים וכציוניים לציוניים וכמאמינים באל אחד". כל העולם צפה בנחיתה שלהם ליד בית הכנסת הגדול בירושליים. היה נורא מרשים והיתה מן הרגשה משונה כזאת באוויר, יש כאלה שקראו לה תקווה. בגלל המסר המיוחד האיש שנבחר להפגש עם החיזרים היה הרב הראשי (היה אמנם ויכוח מי נחשב ראשי יותר אבל הם הגיעו להסכמה בסופו של דבר).
מתוך החללית שנחתה ברחבה יצאו 4 יצורים ירוקים עם כיפות, הם נכנסו עם הרב הראשי לתוך הבית כנסת. בגלל המקהלה בפנים אף אחד לא שמע את השיחה ביניהם אבל לאחר חמש דקות בערך יצאו החיזרים מבית הכנסת, נכנסו לחללית ועפו משם.
הרב הראשי יצא אל הקהל ההמום הסתכל בפנים מאוכזבות משהו של כולם ואמר: זה בסדר שילכו הם רפורמים.
הם קראו לו פשקוויל הוא שנא את השם הזה. הוא חשב לעצמו שמי שנתן לו את השם הגרוזיני הזה בטח נורא רצה להתעלל בפתקים. זה בטח אותו אחד שנתן ל- L.C PUFA מהמטרנה את השם שלו. "היה צריך לשרוף אותו עוד כשהיה קטן" סינן לעצמו בשקט. "לא יפה אמרנו די לאלימות" אמרה לו המודעה למכירת כובעי נשים. "עזבי אותו" אמר הלוח טרמפים "אם הוא מחפש אלימות שיסע לעזור לחברים שלו בגרוזני" אמר וגיחך.
את פשקוויל זה לא הצחיק הוא לא אהב את לוח טרמפים "לפחות עלי לא מקשקשים או כותבים הערות ציניות" אמר בינו לבין עצמו (ממילא אף אחד לא ממש הקשיב).
הוא תמיד רצה להיות משהו אחר, מודעה או מאמר, אפילו להיות רשימה לגמ"ח מרכז, אבל מה לעשות, ייעוד כמו משפחה אתה לא בוחר.
הוא שמע שני חברה נכנסים, באופן אוטומטי הם פנו ללוח מודעות אחד מהם דיבר על הזקן של מנחה (לכל תפילה יש זקן משלה) שבקושי יכול ללכת אבל לצעוק יופי הוא יודע. השני גיחך ובצדקנות צביעותית אמר "לשון הרע לשון הרע" הם ברקו את לוח המודעות בתקווה למצוא משהו חדש. פתאום הצבוע קלט אותו, "היי ראית את הפשקוויל הזה" שאל את השני "יופי עכשיו גם הם הולכים לרדת עליי" חשב לעצמו פשקה (הוא המציא לעצמו כינוי חיבה) "אבל אני אהיה חזק".
"קטן אבל חכם" אמר הראשון "חכם? הוא גאוני" אמר הצבוע. כל הלוח הסתכל עליו ופתאום כולם התחילו להתלחשש "אז אולי הוא בכל זאת לא גרוזיני", "חיצוניות זה לא הכל, חכמה נורא מפצה על הצורך בניתוח פלסטי", "זאת לא חכמה, זאת אישיות, טפשה לכי תמכרי כובעים". פשקה מצא את עצמו במרכז הענינים אבל זה לא ממש מצא חן בעיניו "דייייייי" הוא צרח "תחזירו לי את הריקנות ואת חוסר הכבוד העצמי שלי עם זה לפחות הצלחתי להתמודד" ובעודו צועק זאת מישהו בא הוריד אותו מהלוח קימט אותו וזרק לפח. "אף פעם אל תבקש דברים שאתה לא ממש רוצה" אמר איזה עלון פנימי ליוצרים גליליים, "אתה תמיד היית ציני" אמרה ההיא מהכובעים "זה לא אני זה ההערות שעליי".
ערן היה מעוצבן. עוד פעם הוא קיבל טלפון ממאירה בקשר לאיזון התקציבים של חברת מייאר ושו"ת. מאירה אמרה שאם הם לא מגיעים אליה עד מחר בבוקר אז... היא השאירה את המילים באוויר וניתקה את הטלפון. אם יש משהו שערן שנא זה היה השארת מילים באוויר וניתוקי טלפון.
איך שנגמרה השיחה, סבטלנה נכנסה לחדר ובטעות שפכה עליו קפה, ועוד על הפייר קרדן החדשים שלו. מילא היתה שופכת את הקפה שלה אבל היא שפכה את הקפה שלו, עכשיו לא יהיה עם מה להרטיב את הפה אחרי שהוא יצעק עליה. "נשים" חשב ערן "בטח כשאלוהים בא אל האדם הראשון ואמר לו שהוא רוצה לקחת חלקים ממנו בשביל לבנות את העזר שנגדו האדם הראשון עשה חושבים ואחרי זה שאל מה אני יכול לקבל בשביל צלע?, איזו טעות פטאלית" יש ימים שבהם היית רוצה לשרוף את מרפי אבל אתה יודע שהוא בטח היה ניצל מזה ברגע האחרון, חשב לעצמו תוך כדי נהיגה בחזרה הביתה.
ככל בן אדם אחר, הוא לא היה מודע להשפעת העצבים על שרירי הגוף במיוחד כשלא היה קפה שירגיע אותו. ובמיוחד השרירים שלחצו על דוושת הגז.
הוא הגיע לצומת היישוב מהר מדי ובשביל להימנע מהכרות אישית מדי עם המסלעה שבכניסה הוא נאלץ לחתוך במהירות את אפרת שנהגה לתומה בנתיב שלה (יש לציין כי אפרת עבדה במע"צ ואכן הנתיב באמת היה שלה).
תוך כדי חתיכה הוא שמע את אפרת צועקת לו "שור זועם" ובנקודה הזאת סף הכעס שלו התמלא והוא החליט שהוא לא נשאר חייב, הוא סובב את הראש אליה וצעק לה "חזירה פמניסטית" ובאותו רגע בערך נמתחה חגורת הבטיחות הכרית אוויר נפתחה ונשמע רעש חזק של פח מתקמט.
ערן יצא ממה שנשאר מהאוטו שלו והביט אל השור שככל הנראה זעם לפני מספר שניות אך עכשיו נראה מחוסר הכרה משהו, עם תוספות פח במקומות אסטרטגיים. ובאותו רגע הגיע למסקנה שזה לא ממש היום שלו ואיבד את ההכרה.
אפרת המשיכה בנסיעה זהירה, היא חיפשה כל הזמן את החזירה הפמיניסטית ונורא פחדה שהחזירה תקפוץ לה לתוך הגלגלים. "לכי תדעי איזה תגובות יש לחזירות פמיניסטיות" היא לא זכרה שהיא ראתה אי פעם חזירה פמיניסטית, ובכלל חזירות פמיניסטיות אמורות להישאר בבית שלהם רגל על רגל ולשלוח את החזיר הבן זוג עם החזירונים להתקלח בבוץ ודברים כאלה שחזירים עושים. "לא" אמרה לעצמה "ערן טעה אם אני אפגע במשהו אז זה יהיה חזיר שובניסטי".